שלום לך,
היום אני רוצה לגלות לך משהו ….

לא, אני לא מפחדת מחתולים.
אפילו לא מכלבים.

אולי את לא מאמינה לי
אבל זו האמת  🙂

אבל את הפחד אני פוגשת כל הזמן.
גם אצלי בלב,
וגם אצל נשים מדהימות
אתן אני משוחחת על החיים.

בכל פעם שאני שואלת מישהיא
בשביל מה היא ממשיכה
לעשות את מה שלא עושה לה טוב?

ומה יקרה אם היא תעצור את המרוץ?

או מה יקרה אם היא תפסיק לקחת אחריות
על כל מה שהשני מרגיש?

כמעט בכל פעם-
אני פוגשת בתשובה  את הפחד.

הפחד שלא אהיה מספיק טובה.

הפחד שלא אהיה ראויה לדברים טובים
לא מעצמי, לא מבעלי ולא מהקב"ה.
הפחד שיקרה אסון.

הפחד שאשלם
מ-ח-י-ר-י-ם!

הפחד שיכעסו עלי,
שיגידו שאני לא בסדר,
שלא יהיו מרוצים ממני,
שלא ירצו אותי,
שלא אהיה אהובה,
שחלילה
אשאר בודדה.

ומשם-
מכל הפחדים האלה,
בין אם הם במודעות
ובין אם סמויים,

נובעות פעולות.

פעולות שנועדו להגן,
לשמור, לייצב,
לבטח, למנוע,
את כל הסכנות האלה.
ומה עצוב?
שזה לא עובד.
למה?
כי פעולות שנובעות מפחד לא יכולות להוביל אל היעד הנכון.
כי מערכות יחסים שהפחד משחק בהן תפקיד לא יכולות להיות מקור לספוק ולאושר.
בין אם הפחד הוא מעצמי בין אם הוא מהחברה ובין אם הוא מהצד השני.

פחד הוא הרסני.

אז מה יגרום לי לפעול נכון?
מה יניע אותי לבחור בטוב?
מה יקרה אם לא אפחד?

את השחרור מטבעת החנק של הפחד
את החרות לבחור במנוחת נפש
את מה שנכון לי לעשות, להרגיש ולחשוב,
את החרות לבחור מה נכון לי להעניק, לתת,
ואפילו מה שנכון לי לוותר עליו-
מתוך עולם הערכים שלי
ברוגע
בשקול דעת.
אפשר להשיג.

אפשר לפעול נכון,
מדויק, ובאופן יעיל
באומץ ובאמונה.
בלי פחד.

שום פחד.
בשלוות נפש.

אני מזמינה אותך להצטרף לאלה שכבר יצאו  משם.